#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצד. מה דין עשרה בני אדם שהכו אדם במכות הראויות להמית ומת<br>ומדוע הדין כן 1) בהכוהו בבת אחת 2) בהכוהו בזה אחר זה?<br>	"1) כולם פטורים דכתיב ""איש כי יכה"" ודורשים ולא שנים שהכוהו.<br>2) דעת חכמים שאפי' האחרון פטור שדורשים ""כל נפש"" עד שיכה את כל הנפש, וכך למדו משום שס""ל שזה דומה להורג טריפה שפטור ואינו דומה להורג גוסס בידי שמים שחייב כי כאן נעשה בו מעשה ע""י הראשונים.<br>דעת ר' יהודה בן בתירא שהאחרון חייב שדורש ""כל נפש"" אפי' כל דהוא נפש חייב, וכך למד משום שס""ל שזה דומה להורג גוסס בידי שמים שחייב ואינו דומה להורג טריפה שפטור כי כאן עד האחרון לא נחתכו סימני חיותו."	סנהדרין עח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצה. מה דין טריפה שהרג ומדוע? 	"בפני ב""ד חייב דכתיב ובערת הרע מקרבך. שלא בפני ב""ד פטור דהויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה, שאם הוזמו אין נהרגים שאדם הרוג רצו להרוג, וכל עדות שאי אתה יכול להזימה לא שמה עדות. וכתבו התוס' (ד""ה בפני) שבפני בית דין חייב דוקא כשראוהו ביום שדנים על פי ראייתם, אבל אם ראוהו בלילה פטור שצריך עדות ואינה עדות כיון שאי אפשר להזימה."	סנהדרין עח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצו. מה הדין ומדוע 1) שור של אדם טריפה שהרג 2) שור טריפה שהרג? 	"1) פטור שנאמר השור יסקל וגם בעליו יומת, כלומר כמיתת בעלים כך מיתת השור, ולענין זה גם הוקשו שכיון שאם היה הבעלים הורג שלא בב""ד לא היה נהרג על פי עדים, שורו גם אינו נהרג.<br>2) לרבא חייב מיתה, שהתורה לא חילקה בשור ההורג בין שלם לטריפה. וכתבו התוס' (ד""ה שור) שאין כאן החסרון של עדות שאין אתה יכול להזימה משום שאם יוזמו העדים יצטרכו לשלם דמי שור טריפה לבעלים. לרב אשי פטור, משום שאם היו הבעלים טריפה כשור לא היו נהרגים, גם שור טריפה לא יהרג שהרי למיתת הבעלים הוקש."	סנהדרין עח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצז. האם מומת או משלם ה' דברים ולפי איזה זמן אומדים את הנזק 1) אמדוהו לחיים ומת 2) אמדוהו למיתה והוקל חוליו ואמדוהו לחיים והכביד חוליו ומת? 	1) פטור ממיתה וחייב בה' דברים כפי ששמוהו תחילה.<br>2) לרבי נחמיה פטור ממיתה וחייב בה' דברים, ואומדים את הנזק כפי השעה שהכהו ולא כפי מצבו כעת שהוקל חוליו. ולחכמים חייב מיתה.	סנהדרין עח. - עח:		
